MATHEW CHAPTER 6

NT

Chapter 6

הִשָׁמְרוּ לָכֶם מֵעֲשׂוֹת צִדְקַתְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם לְהֵרָאוֹת לָהֶם כִּי אִם־כֵּן אֵין־לָכֶם שָׂכָר מֵאֵת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם׃

א

1

Take heed that ye do not your righteousness before men, to be seen of them: else ye have no reward with your Father who is in heaven.

לָכֵן בַּעֲשׂוֹתְךָ צְדָקָה אַל־תָּרִיעַ לְפָנֶיךָ בַּשׂוֹפָר כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוֹוֹ הַחֲנֵפִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָרְחׂבוֹת לְמַעַן יְהַלֲלוּ אוֹתָם הָאֲנָשִׁים אָמֵן אׂמֵר אֲנִי לָכֶם הֵמָּה נָשְׂאוּ אֶת שְׂכָרָם׃

ב

2

When therefore thou doest alms, sound not a trumpet before thee, as the hypocrites do in the synagogues and in the streets, that they may have glory of men. Verily I say unto you, They have received their reward.

וְאַתָּה בַּעֲשׂוֹתְךָ צְדָקָה אַל־תֵּדַע שְׂמׂאלְךָ אֵת אֲשֶׁר עׂשָׂה יְמִינֶךָ׃

ג

3

But when thou doest alms, let not thy left hand know what thy right hand doeth:

לְמַעַן תִּהְיֶה צִדְקָתְךָ בַּסָּתֶר וְאָבִיךָ הָרׂאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא (בַּגָּלוּי) יִגְמְלֶךָ׃

ד

4

that thine alms may be in secret: and thy Father who seeth in secret shall recompense thee.

וְכִי תִתְפַּלֵּל אַל־תְּהִי כַּחֲנֵפִים הָאׂהֲבִים לְהִתְפַּלֵּל בְּעָמְדָם בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְפִנּוֹת הַשְׁוָקִים לְמַעַן יֵרָאוּ לִבְנֵי אָדָם אָמֵן אׂמֵר אֲנִי לָכֶם הֵמָּה נָשְׂאוּ אֶת שְׂכָרָם׃

ה

5

And when ye pray, ye shall not be as the hypocrites: for they love to stand and pray in the synagogues and in the corners of the streets, that they may be seen of men. Verily I say unto you, They have received their reward.

וְאַתָּה כִּי תִתְפַּלֵּל בּוֹא בְחֶדְרְךָ וּסְגׂר דְּלָתְךָ בַּעַדְךָ וְהִתְפַּלֵּל אֶל־אָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסָּתֶר וְאָבִיךָ הָרׂאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא (בַּגָּלוּי) יִגְמְלֶךָ׃

ו

6

But thou, when thou prayest, enter into thine inner chamber, and having shut thy door, pray to thy Father who is in secret, and thy Father who seeth in secret shall recompense thee.

וּבְהִתְפַּלֶּלְכֶם אַל־תְּפַטְפְּטוּ כַּגּוֹיִם הָאׂמְרִים בִּלְבָבָם בְּרׂב דְּבָרֵינוּ נִשָׁמֵעַ׃

ז

7

And in praying use not vain repetitions, as the Gentiles do: for they think that they shall be heard for their much speaking.

וְאַתֶּם אַל־תִּדַּמּוּ לָהֶם כִּי יוֹדֵעַ אֲבִיכֶם כָּל־צָרְכְּכֶם בְּטֶרֶם תִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ׃

ח

8

Be not therefore like unto them: for your Father knoweth what things ye have need of, before ye ask him.

לָכֵן כּׂה תִתְפַּלָּלוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ׃

ט

9

After this manner therefore pray ye. Our Father who art in heaven, Hallowed be thy name.

תָּבֹּא מַלְכוּתֶךָ יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר בַּשָׁמַיִם גַּם בָּאָרֶץ׃

י

10

Thy kingdom come. Thy will be done, as in heaven, so on earth.

אֶת־לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן־לָנוּ הַיּוֹם׃

יא

11

Give us this day our daily bread.

וּמְחַל־לָנוּ עַל־חׂבוֹתֵינוּ כַּאֲשֶׁר מָחַלְנוּ גַּם־אֲנַחְנוּ לְחַיָּבֵינוּ׃

יב

12

And forgive us our debts, as we also have forgiven our debtors.

וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן כִּי אִם־תְּחַלְּצֵנוּ מִן־הָרָע ((כִּי לְךָ הַמַּמְלָכָה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן))׃

יג

13

And bring us not into temptation, but deliver us from the evil one.

כִּי אִם־תִּמְחֲלוּ לִבְנֵי־אָדָם עַל־חַטּׂאתָם יִמְחַל גַּם־לָכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם׃

יד

14

For if ye forgive men their trespasses, your heavenly Father will also forgive you.

וְאִם לׂא תִמְחֲלוּ לִבְנֵי אָדָם גַּם־אֲבִיכֶם לׂא־יִמְחַל לְחַטּׂאתֵיכֶם׃

טו

15

But if ye forgive not men their trespasses, neither will your Father forgive your trespasses.

וְכִי תָצוּמוּ אַל־תִּהְיוּ זׂעֲפִים כַּחֲנֵפִים הַמְשַׁנִּים אֶת־פְּנֵיהֶם לְהֵרָאוֹת צָמִים לִבְנֵי אָדָם אָמֵן אׂמֵר אֲנִי לָכֶם הֵמָּה נָשְׂאוּ אֶת־שְׂכָרָם׃

טז

16

Moreover when ye fast, be not, as the hypocrites, of a sad countenance: for they disfigure their faces, that they may be seen of men to fast. Verily I say unto you, They have received their reward.

וְאַתָּה כִּי תָצוּם סוּךְ אֶת־רׂאשְׁךָ וּרְחַץ אֶת־פָּנֶיךָ׃

יז

17

But thou, when thou fastest, anoint thy head, and wash thy face;

אֲשֶׁר לׂא־תֵרָאֶה צָם לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם־לְאָבִיךָ בַּסָּתֶר וְאָבִיךָ הָרׂאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא (בַּגָּלוּי) יִגְמְלֶךָ׃

יח

18

that thou be not seen of men to fast, but of thy Father who is in secret: and thy Father, who seeth in secret, shall recompense thee.

אַל תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יׂאכְלוּם שָׁם סָס וְרָקָב וְגַנָּבִים יַחְתְּרוּ וְגָנָבוּ׃

יט

19

Lay not up for yourselves treasures upon the earth, where moth and rust consume, and where thieves break through and steal:

אֲבָל תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָׁמָיִם אֲשֶׁר סָס וְרָקָב לׂא־יׂאכְלוּם שָׁם וְגַנָּבִים לׂא יַחְתְּרוּ וְלׂא יִגְנׂבוּ׃

כ

20

but lay up for yourselves treasures in heaven, where neither moth nor rust doth consume, and where thieves do not break through nor steal:

כִּי בִמְקוֹם אֲשֶׁר־אוֹצַרְכֶם בּוֹ שָׁם יִהְיֶה גַם־לְבַבְכֶם׃

כא

21

for where thy treasure is, there will thy heart be also.

נר הַגּוּף הָעָיִן וְאִם־עֵינְךָ תְמִימָה כָּל־גּוּפְךָ יֵאוֹר׃

כב

22

The lamp of the body is the eye: if therefore thine eye be single, thy whole body shall be full of light.

וְאִם־עֵינְךָ רָעָה כָּל־גּוּפְךָ יֶחְשָׁךְ וְאִם יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ מָה־רַב הַחשֶׁךְ׃

כג

23

But if thine eye be evil, thy whole body shall be full of darkness. If therefore the light that is in thee be darkness, how great is the darkness!

לׂא יוּכַל אִישׁ לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדׂנִים כִּי יִשְׂנָא אֶת־הָאֶחָד וְיֶאֱהַב אֶת הָאַחֵר אוֹ יִדְבַּק בְּאֶחָד וְיִבְזֶה אֶת־הָאַחֵר לׂא תּוּכְלוּ עֲבוֹד אֶת־הָאֱלׂהִים וְאֶת־הַמָּמוֹן׃

כד

24

No man can serve two masters; for either he will hate the one, and love the other; or else he will hold to one, and despise the other. Ye cannot serve God and mammon.

עַל־כֵּן אׂמֵר אֲנִי לָכֶם אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם לֵאמׂר מַה־נּׂאכֵל וּמַה־נִּשְׁתֶּה וּלְגוּפְכֶם לֵאמׂר מַה־נִּלְבָּשׁ הֲלׂא הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מִן־הַמָּזוֹן וְהַגּוּף יָקָר מִן־הַמַּלְבּוּשׁ׃

כה

25

Therefore I say unto you, be not anxious for your life, what ye shall eat, or what ye shall drink; nor yet for your body, what ye shall put on. Is not the life more than the food, and the body than the raiment?

הַבִּיטוּ אֶל־עוֹף הַשָׁמַיִם וּרְאוּ הֵן לׂא יִזְרְעוּ וְלׂא יִקְצְרוּ וְלׂא יַאַסְפוּ לַאֲסָמִים וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם מְכַלְכֵּל אׂתָם הֲלׂא אַתֶּם נַעֲלֵיתֶם עֲלֵיהֶם מְאׂד׃

כו

26

Behold the birds of the heaven, that they sow not, neither do they reap, nor gather into barns; and your heavenly Father feedeth them. Are not ye of much more value then they?

וּמִי בָכֶָם בְּדַאֲגָתוֹ יוּכַל לְהוֹסִיף עַל־קומָתוֹ אַמָּהּ אֶחָת׃

כז

27

And which of you by being anxious can add one cubit unto the measure of his life?

וְלִלְבוּשׁ לָמָּה תִדְאָגה הִתְבּוֹזָנוּ־נָא אֶל־שׁוֹשַׁנֵּי הַשָּׂדֶה הַצּׂמְחוֹת׃

כח

28

And why are ye anxious concerning raiment? Consider the lilies of the field, how they grow; they toil not, neither do they spin:

לׂא יַעַמְלוּ וְלׂא יִטְווּ וַאֲנִי אׂמֵר לָכֶם כִּי גַם־שְׁלׂמׂה בְּכָל־הֲדָרוֹ לׂא־הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֵנָּה׃

כט

29

yet I say unto you, that even Solomon in all his glory was not arrayed like one of these.

וְאִם־כָּכָה מַלְבִּישׁ הָאֱלׂהִים אֶת־חֲצִיר הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם צּמֵחַ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אַף כִּי־אֶתְכֶם קְטַנֵּי אֱמוּנָה׃

ל

30

But if God doth so clothe the grass of the field, which to-day is, and to-morrow is cast into the oven, shall he not much more clothe you, O ye of little faith?

לָכֵן אַל־תִּדְאֲגוּ לֵאמׂר מַה־נּׂאכַל וּמַה־נִּשְׁתֶּה וּמַה־נִּלְבָּשׁ׃

לא

31

Be not therefore anxious, saying, What shall we eat? or, What shall we drink? or, Wherewithal shall we be clothed?

כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֹיִם הֲלׂא יׂדֵעַ אֲבִיכֶם אֲשֶׁר בַּשָׁמַיִם כִּי צְרִיכִים אַתֶּם לְכָל־אֵלֶּה׃

לב

32

For after all these things do the Gentiles seek; for your heavenly Father knoweth that ye have need of all these things.

אַךְ דִּרְשׂוּ בָרִאשׁוֹנָה אֶת־מַלְכוּת אֱלׂהִים וְאֶת־צִדְקָתוֹ וְנוֹסַף לָכֶם כָּל־אֵלֶּה׃

לג

33

But seek ye first his kingdom, and his righteousness; and all these things shall be added unto you.

לָכֵן אַל־תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר כִּי יוֹם מָחָר הוּא יִדְאַג לוֹ וְדַיָּהּ לַצָּרָה בְּשַׁעְתָּה׃

לד

34

Be not therefore anxious for the morrow: for the morrow will be anxious for itself. Sufficient unto the day is the evil thereof.