NT
Chapter 17וּמִקֵּץ שֵׁשֶׁת יָמִים לָקַח לוֹ יֵשׁוּעַ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יַעֲקׂב וְאֶת־יוֹחָנָן אָחִיו וַיַּעֲלֵם בָּדָד עַל־הַר גָּבוֹהַּ׃
א
1
And after six days Jesus taketh with him Peter, and James, and John his brother, and bringeth them up into a high mountain apart:
וַיִּשְׁתַּנֶּה לְעֵינֵיהֶם וַיַּזְהִירוּ פָנָיו כַּשֶׁמֶשׁ וּבְגָדָיו כָּאוֹר הִלְבִּינוּ׃
ב
2
and he was transfigured before them; and his face did shine as the sun, and his garments became white as the light.
וְהִנֵּה נִרְאוּ אֲלֵיהֶם משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ וְהֵם מִדַּבְּרִים אִתּוֹ׃
ג
3
And behold, there appeared unto them Moses and Elijah talking with him.
וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיּׂאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדׂנִי טוֹב לָנוּ לִהְיוֹת פּׂה אִם־טוֹב בְּעֵינֶיךָ נַעֲשֶׂה פּׂה שָׁלשׁׂ סֻכּוֹת לְךָ אַחַת וּלְמשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אֶחָת׃
ד
4
And Peter answered, and said unto Jesus, Lord, it is good for us to be here: if thou wilt, I will make here three tabernacles; one for thee, and one for Moses, and one for Elijah.
עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה עֲנַן־אוֹר הֵצַל עֲלֵיהֶם וְהִנֵּה קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן אׂמֵר זֶה־בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר רָצִיתִי בוֹ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן׃
ה
5
While he was yet speaking, behold, a bright cloud overshadowed them: and behold, a voice out of the cloud, saying, This is my beloved Son, in whom I am well pleased; hear ye him.
וַיְהִי כִּשְׁמׂעַ הַתַּלְמִידִים וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאׂד׃
ו
6
And when the disciples heard it, they fell on their face, and were sore afraid.
וַיִּגַּשׁ יֵשׁוּעַ וַיִּגַּע־בָּם וַיּׂאמַר קוּמוּ אַל־תִּירָאוּ׃
ז
7
And Jesus came and touched them and said, Arise, and be not afraid.
וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְלׂא רָאוּ אִישׁ בִּלְתִּי יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ׃
ח
8
And lifting up their eyes, they saw no one, save Jesus only.
וּבְרִדְתָּם מִן־הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לֵאמׂר לׂא תַגִּידוּ לְאִישׁ אֶת־דְּבַר הַמַּרְאֶה עַד אִם־קָם בֶּן־הָאָדָם מֵעִם הַמֵּתִים׃
ט
9
And as they were coming down from the mountain, Jesus commanded them, saying, Tell the vision to no man, until the Son of man be risen from the dead.
וַיִּשְׁאָלֻהוּ תַלְמִידָיו לֵאמׂר מַה־זֶּה אׂמְרִים הַסּוֹפְרִים אֵלִיָּהוּ בּוֹא יָבוֹא בָּרִאשׁוֹנָה׃
י
10
And his disciples asked him, saying, Why then say the scribes that Elijah must first come?
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיּׂאמֶר אֲלֵיהֶם אָכֵן אֵלִיָּהוּ יָבֹא (בָרִאשׁוֹנָה) וְהֵשִׁיב אֶת־הַכּׂל׃
יא
11
And he answered and said, Elijah indeed cometh, and shall restore all things:
אֲבָל אׂמֵר אֲנִי לָכֶם אֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלׂא הִכִּירֻהוּ וַיַּעֲשׂוֹוֹ־בוֹ כִּרְצוֹנָם וְכֵן גַּם־בֶּן־הָאָדָם יְעֻנֶּה עַל־יָדָם׃
יב
12
but I say unto you, that Elijah is come already, and they knew him not, but did unto him whatsoever they would. Even so shall the Son of man also suffer of them.
אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים כִּי עַל־יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל דִּבֶּר אֲלֵיהֶם׃
יג
13
Then understood the disciples that he spake unto them of John the Baptist.
וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל־הֲמוֹן הָעָם וַיִּגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו לְנֶגְדּוֹ׃
יד
14
And when they were come to the multitude, there came to him a man, kneeling to him, saying,
וַיּׂאמַר אֲדׂנִי רַחֵם־נָא עַל־בְּנִי כִּי־מֻכֵּה יָרֵחַ הוּא וְחָלְיוֹ רָע כִּי־פְעָמִים רַבּוֹת הוּא נׂפֵל בָּאֵשׁ וּפְעָמִים רַבּוֹת אֶל־תּוֹךְ הַמָּיִם׃
טו
15
Lord, have mercy on my son: for he is epileptic, and suffereth grievously; for oft-times he falleth into the fire, and off-times into the water.
וָאָבִיא אׂתוֹ אֶל־תַּלְמִידֶיךָ וְלׂא יָכְלוּ לִרְפּׂא לוֹ׃
טז
16
And I brought him to thy disciples, and they could not cure him.
וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיּׂאמֶר הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וּפְתַלְתּׂל עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד־מָתַי אֶשָּׂא אֶתְכֶם הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי הֵנָּה׃
יז
17
And Jesus answered and said, O faithless and perverse generation, how long shall I be with you? how long shall I bear with you? bring him hither to me.
וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ וַיֵּצֵא הַשֵׁד מִמֶּנּוּ וַיֵּרָפֵא הַנַּעַר מִן־הַשָׁעָה הַהִיא׃
יח
18
And Jesus rebuked him; and the demon went out of him: and the boy was cured from that hour.
וַיִּגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל־יֵשׁוּעַ וְהוּא לְבַדּוֹ וַיּׂאמְרוּ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לׂא יָכׂלְנוּ לְגָרֲשׁוֹ׃
יט
19
Then came the disciples to Jesus apart, and said, Why could not we cast it out?
וַיּׂאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי חׂסֶר אֱמוּנַתְכֶם כִּי אָמֵן אׂמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־יֵשׁ בָּכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגַּר הַחַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל־הָהָר הַזֶּה הֵעָתֵק מִזֶּה שָׁמָּה וְנֶעְתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִבָּצֵר מִכֶּם׃
כ
20
And he saith unto them, Because of your little faith: for verily I say unto you, If ye have faith as a grain of mustard seed, ye shall say unto this mountain, Remove hence to yonder place; and it shall remove; and nothing shall be impossible unto you.
וְהַמִּין הַזֶּה לׂא יֵצֵא כִּי אִם־בִּתְפִלָּה וּבְצוֹם׃
כא
21
But this kind goeth not out save by prayer and fasting.
וַיְהִי בְּעָבְרָם בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיּׂאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר בִּידֵי אֲנָשִׁים׃
כב
22
And while they abode in Galilee, Jesus said unto them, The Son of man shall be delivered up into the hands of men;
וַיַהַרְגֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם וַיִּתְעַצְּבוּ מְאׂד׃
כג
23
and they shall kill him, and the third day he shall be raised up. And they were exceeding sorry.
וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל־כְּפַר־נַחוּם וַיִּגְּשׁוּ אֶל־פֶּטְרוֹס גַּבָּאֵי מַחֲצִית הַשָׁקֶל וַיּׂאמְרוּ הֲלׂא יִתֵּן רַבְּכֶם אֶת־מַחֲצִית הַשָׁקֶל׃
כד
24
And when they were come to Capernaum, they that received the half-shekel came to Peter, and said, Doth not your teacher pay the half-shekel?
וַיּׂאמֶר יִתֵּן וּבְבוֹאוֹ הַבַּיְתָה קִדֵּם אׂתוֹ יֵשׁוּעַ לִשְׁאׂל וַיּׂאמַר מַה־דַּעְתְּךָ שִׁמְעוֹן מַלְכֵי הָאָרֶץ מִמִּי יִקְחוּ מֶכֶס וּמַס מֵאֵת בְּנֵיהֶם אוֹ מֵאֵת הַזָּרִים׃
כה
25
He saith, Yea. And when he came into the house, Jesus spake first to him, saying, What thinkest thou, Simon? the kings of the earth, from whom do they receive toll or tribute? from their sons, or from strangers?
וַיּׂאמֶר פֶּטְרוֹס אֵלָיו מֵאֵת הַזָּרִים וַיּׂאמֶר לוֹ יֵשׁוּעַ אִם־כֵּן אֵפוֹא הַבָּנִים פְּטוּרִים הֵמָּה׃
כו
26
And when he said, From strangers, Jesus said unto him, Therefore the sons are free.
וְאוּלָם לְמַעַן אֲשֶׁר־לׂא־נִהְיֶה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל לֵךְ אֶל־הַיָּם וְהִשְׁלַכְתָּ חַכָּה אֶל־תּוֹכוֹ וְאֶת־הַדָּג הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יַעֲלֶה שָׂאֵהוּ וְכַאֲשֶׁר תִּפְתַּח אֶת־פִּיו תִּמְצָא בוֹ מַטְבֵּעַ אוֹתוֹ קַח וְשָׁקַלְתָּ עַל יָדִי וְעַל יָדֶךָ׃
כז
27
But, lest we cause them to stumble, go thou to the sea, and cast a hook, and take up the fish that first cometh up; and when thou hast opened his mouth, thou shalt find a shekel: that take, and give unto them for me and thee.
No comments:
Post a Comment